לחץ דם תקין למבוגרים עומד על ערכים של עד 120/80 מ"מ כספית. יתר לחץ דם מאובחן כאשר נמדדים ערכים של מעל 140 מ"מ כספית סיסטולי ו/או 90 מ"מ כספית דיאסטולי ומעלה, בלפחות שלוש מדידות חוזרות במועדים שונים.
על הטיפול ביתר לחץ דם
כאשר לחץ הדם גבוה מדי למשך תקופה ארוכה מדי יש לו השפעה הרסנית על מערכת הלב וכלי הדם. כיום יתר לחץ דם הפך להיות הגורם הראשון בחשיבותו לתחלואה לבבית בעולם לצד פגיעה באיברים נוספים ובהם המוח והכליות. זו הסיבה שהטיפול בו תפס את מרכז תשומת הלב של עולם הרפואה.
הלב הוא שריר ותפקידו להזרים את הדם לכל איברי הגוף. דם דל בחמצן מוזרם לכיוון הריאות, שם מאגרי החמצן מתמלאים. משם הדם, שכעת רווי בחמצן, מוזרם לכל הגוף ומספק את החמצן הנדרש לשרירים ולשאר התאים. הזרמה זו של הדם מפעילה לחץ על דפנות העורקים.
על לחץ דם ויותר לחץ דם
לחץ דם גבוה, או בשמו המקצועי - יתר לחץ דם, מתארים מצב קבוע בו הלחץ בעורקים גבוה מהרגיל, בעיקר עקב עלייה בתנגודת של העורקים ההיקפיים.
יתר לחץ דם הנה המחלה הכרונית השכיחה ביותר בעולם המערבי וסובלים ממנה כ- 20% מכלל האוכלוסייה וכמחצית הקשישים.
כאשר לחץ הדם גבוה מדי למשך תקופה ארוכה מדי יש לו השפעה הרסנית על מערכת הלב וכלי הדם.
כיום יתר לחץ דם הפך להיות הגורם הראשון בחשיבותו לתחלואה לבבית בעולם לצד פגיעה באיברים נוספים ובהם המוח והכליות. זו הסיבה שהטיפול בו תפס את מרכז תשומת הלב של עולם הרפואה.
מה משמעות המספרים שהתקבלו במדידת לחץ הדם?
במדידת לחץ דם יש שני סוגי לחץ:
- לחץ סיסטולי - לחץ הדם בזמן שיא עוצמת התכווצות החדר השמאלי של הלב
- לחץ דיאסטולי - הלחץ הקיים בדופן כלי הדם ההיקפיים בזמן מנוחת הלב.
כאשר מודדים לחץ דם יש צורך בשני הנתונים. מתקבלים שני מספרים, הנמדדים לפי מ"מ כספית (mmHg).
לחץ דם תקין למבוגרים עומד על ערכים של עד 120/80 מ"מ כספית. ההגדרה המקובלת כיום ליתר לחץ דם הוא לחץ דם שנמדד ביותר מ 140 מ"מ כספית סיסטולי ו\או 90 מ"מ ומעלה כספית דיאסטולי, בלפחות 3 מדידות חוזרות במועדים שונים.
הגורמים והסיבות ליתר לחץ דם
- אצל 93% מהלוקים הסיבה ליתר לחץ דם היא תורשתית, ומוגדרת כיתר לחץ דם ראשוני.
- 7% מהאוכלוסייה סובלים מיתר לחץ דם בעקבות הפרשה מוגברת של הורמונים או בשל היצרות של עורקים כגון עורקי הכליה או אב העורקים.
- לחץ הדם נוטה לעלות עם הגיל ועימו הסיכוי ללקות ביתר לחץ דם
לאנשים הסובלים מעודף משקל סיכוי גדול יותר ללקות ביתר לחץ דם. - עישון - הכימיקלים בטבק פוגעים בדפנות העורקים וגורמים להיצרות, המעלה את לחץ הדם. גם עישון פאסיבי (להיות בקרב אנשים שמעשנים) מגביר את לחץ הדם.
- עודף מלח - עודף מלח בתזונה מביא לאגירת נוזלים, המעלה את לחץ הדם באנשים עם רגישות למלח או בעיה כלייתית.
- אלכוהול - שתייה של יותר משני משקאות אלכוהוליים ביום יכול להעלות את לחץ הדם
- עקה (סטרס, מתח) - מצב של עקה נפשית, חרדות ולחץ מעלים את לחץ הדם בצורה דרמטית
- שימוש בתרופות - גלולות למניעת הריון, תרופות נגד צינון, משככי כאבים מסוג נוגדי דלקת לא סטרואידים וסטרואידים משפיעים על לחץ הדם
- שימוש בסמים - לשימוש בסמים כגון קוקאין או סמים ממריצים יש השפעה על עליית לחץ הדם.
- מחלות כרוניות - אצל חולים הסובלים מכולסטרול גבוה, סכרת או מחלת כליות יש שכיחות גבוהה יותר של יתר לחץ דם.
עליה פתאומית בלחץ הדם
עלייה פתאומית בלחץ הדם יכולה להיות זמנית ולהתרחש בעקבות מתח נפשי, חרדה, כאב, מאמץ גופני, עישון או צריכה מוגברת של קפאין. גם תרופות וחומרים מסוימים עלולים להעלות את לחץ הדם, ובהם גלולות למניעת היריון, תרופות נגד צינון המכילות חומרים מפחיתי גודש, משככי כאבים נוגדי דלקת וחומרים ממריצים. אצל מי שמטופלים בתרופות להורדת לחץ הדם, גם דילוג על מנה או שינוי בטיפול עלולים להשפיע על הערכים. אם מתקבלת מדידה חריגה, מומלץ לנוח ולמדוד שוב בתנאים רגועים. ערכים גבוהים במיוחד או עליות חוזרות מחייבים פנייה להערכה רפואית, ובייחוד אם מופיעים כאבים בחזה, קוצר נשימה, חולשה, הפרעה בראייה או קושי בדיבור.
התסמינים של יתר לחץ דם
יתר לחץ דם ידוע בכינויו "הרוצח השקט" מכיוון שזוהי מחלה א-תסמינית. החולים אינם מרגישים דבר, חייהם לא נפגע, גופם אינו מאותת להם שמשהו אינו כשורה. למעשה, רבע מהלוקים אינם כלל מודעים לכך שהם סובלים מיתר לחץ דם.
תסמינים אפשריים שיש להתייחס אליהם כוללים כאבי ראש, בחילות, עייפות, בלבול, סחרחורת, ראיה מטושטשת, דם בשתן, קשיי נשימה ודפיקות לב.
הסכנה ביתר לחץ דם
יתר לחץ דם שאינו מאוזן לאורך זמן עלול לפגוע בהדרגה בכלי הדם ובאיברים חיוניים, לעיתים בלי לגרום לתסמינים מוקדמים. הלחץ המוגבר על דפנות העורקים עלול להאיץ התפתחות של טרשת עורקים ומפרצת, ואילו העומס המתמשך על הלב מגדיל את הסיכון למחלת לב, להתקף לב ולאי־ספיקת לב. בנוסף, יתר לחץ דם עלול לפגוע בכלי הדם במוח ולגרום לשבץ ולירידה בזיכרון וביכולת החשיבה, לפגוע בתפקוד הכליות ואף לגרום למחלת כליות כרונית, וכן לפגוע בכלי הדם בעיניים ובראייה. אבחון מוקדם, מעקב וטיפול מתאים מסייעים להפחית משמעותית את הסיכון לסיבוכים אלה.
טיפול ביתר לחץ דם
הטיפול הבסיסי הוא על ידי שינוי באורח חיים:
- הפסקת עישון סיגריות
- הורדה במשקל
- הפחת צריכת מלח במזון
- דיאטה מאוזנת דלת קלוריות
- צריכת אלכוהול מבוקרת
- פעילות גופנית אירובית כדרך חיים, למשל הליכה של לפחות 40
- דקות ארבע פעמים בשבוע
- הורדת עקה נפשית וחרדות ופיתוח שיטות להירגעות כגון ביו פידבק, יוגה וכו
במצב בו החולה סובל מיתר לחץ דם גבוה, או נמצא בסיכון גבוה, קיים נזק לכלי הדם או לכליות למשל, או במצב בו יתר לחץ הדם לא הגיע לאיזון לאחר שינויים באורח החיים, הרופא יחליט על תחילת טיפול תרופתי. ישנם סוגים שונים של תרופות הניתנות ועל כל אדם להתייעץ עם הרופא המטפל שלו לגבי התרופה או שילובי התרופות המתאימים לו ביותר.
טיפול תרופתי ביתר לחץ דם
לרוב השינויים באורחות החיים לבדם אינם מספיקים על מנת להחזיר את ערכי לחץ הדם לטווח הרצוי ויש צורך לשלב בהם גם טיפול תרופתי באחת או יותר מהקבוצות הבאות:
חוסמי הציר רנין אנגיוטנסין
רנין ואנגיוטנסין הם שני הורמונים שאחראיים במידה רבה על בקרת לחץ הדם שלנו במצב התקין ובעת יתר לחץ דם כאחד. הרנין מופרש מהכליה בתגובה לגירויים שונים וגורם להפעלתו של אנגיוטנסין בדם – שבתורו משפיע על כלי הדם ותורם במידה מסוימת גם לטרשת עורקים, לשינויים בשריר הלב ולפגיעה כליתית.
לכן חסימת שרשרת הפעולות של רנין ואנגיוטנסין היא מטרה טובה לטיפול ביתר לחץ דם שיכולה לסייע גם בעיכוב מחלות קרדיווסקולריות (שקשורות ללב ולכלי הדם) שכיחות נוספות.
התרופות השכיחות בקבוצה זו כוללות מעכבי הפעלת האנגיוטנסין - מעכבי ACE (לדוגמה רמיפריל [טריטייס]) וחוסמי הקולטן לאנגיוטנסין – ARB (לוסרטן [אוקסר]).
תרופות אלו אסורות לשימוש בהריון ותופעות הלוואי שלהן כוללות אנגיואדמה (בצקת של דרכי האויר), הפרעה באיזון המלחים בחולי אי ספיקת כליות כרונית וסכנה לאי ספיקת כליות חריפה בחולים עם הצרות דו צדדית של עורקי הכליה. 10-15% מהמשתמשים במעכבי ACE (אך לא ב-ARB) סובלים משיעול.
חוסמי תעלות סידן
הסידן משחק תפקיד חשוב בכיווץ השרירים שלנו – תעלות הסידן שנמצאות על-פני כלי הדם מסייעות לסידן להכנס לתאי השריר ובשרשרת ארועים להוביל לכיווץ כלי הדם. התכווצות זו יכולה להעלות משמעותית את לחץ הדם.
מדובר במנגנון חיוני למניעת שינויים חדים בלחץ הדם לאורך היום אולם בחולי יתר לחץ דם המנגנון ההפוך נפגע וכלי הדם מתקשים להתרחב בחזרה כמו שצריך. לכן טיפול תרופתי שמפחית את הכיווץ דרך חסימת תעלות הסידן מהווה דרך טובה להוריד יתר לחץ דם מתמשך.
התרופות השכיחות בקבוצה זו הן אמלודיפין (אמלו) וניפדיפין (פרסולט) המועדפת לטיפול ביתר לחץ דם בהריון. תופעות הלוואי שלהן כוללות בצקות ברגליים (במיוחד בנשים) והתעבות החניכיים.
משתנים
לחץ הדם שלנו מושפע ישירות מנפח הנוזלים בכלי הדם. המשתנים פועלים על אזורים שונים בכליה ומעודדים יציאה מוגברת של מים ומלחים וכתוצאה מכך מפחיתים את נפח כלי הדם – ובעקבות זאת מורידים את לחץ הדם.
משתנים ממשפחת התיאזידים (הידרוכלורותיאזיד) נחשבים ״שחקנים ותיקים״ ומשמשים לטיפול תסמיני גם באי ספיקת לב, שם החולים מועדים לצבור נוזלים ולפתח בצקות.
משתנים כמו פורוסמיד (פוסיד) משמשים במקרים דומים אך נחשבים עדיפים על פני התיאזידים בחולי אי ספיקת כליות מתקדמת (eGFR נמוך מ-30 מ״ל לדקה).
כיוון שהם מעודדים יציאה לא רק של מים אלא גם של מלחים המשתנים יכולים לגרום להפרעות במאזן המלחים בגוף.
חסמי קולטני בטא
קולטני בטא נמצאים על פני איברים רבים ושונים בגופנו ומושפעים מהורמונים שנקראים קטכולאמינים (כמו לדוגמה נוראדרנלין) שמסתובבים בגופנו. הם נמצאים בין היתר גם על-פני הלב, שם למשל הם מסייעים להגביר את הדופק במצבי לחץ.
חסימת הפעולה של קולטני בטא מפחיתה את לחץ הדם דרך הפחתת התכווצות הלב ועל כן יש להם חשיבות מוכחת בהפחתת תחלואה ותמותה בחולים עם אי ספיקת לב עם ירידה בתפקוד הסיסטולי (HFrEF). הם יעילים גם בקרב חולים צעירים עם דופק מהיר (טכיקרדיה) ובתסמונת תעוקתית.
עם זאת, נראה שחוסמי בטא יעילים פחות במניעת סיבוכים קרדיווסקולריים כמו שבץ מוחי או טרשת עורקים בהשוואה לקבוצות התרופתיות האחרות. חסמי בטא ישנים אף העלו סיכון להופעת סוכרת בפרט בקרב חולים עם סיכון מוגבר כמו למשל חולים בתסמונת המטבולית.
אחת מתופעות הלוואי שלהם היא פגיעה בתפקוד המיני והם יכולים לגרום להחמרת אסתמה בקרב חולים.
מבין התרופות השכיחות בקבוצה זו נמנות אטנולול (נורמיטן), ביסופרולול (קרדילוק) ולבטולול (טרנדייט). האחרון מועדף בהריון.
עם הזמן אנחנו מבינים טוב יותר כיצד יתר לחץ דם מתפתח ועל ההבדלים השונים במחלה בין מיליוני המטופלים. ככל שההבנה הזו גדלה אנחנו יודעים להציע מגוון של תרופות - לא רק מארבע הקבוצות המובילות כיום אלא גם חסמי קולטני אלפא, מרחיבי כלי דם ועוד. כיום קיימות בשוק גם תרופות משולבות שכוללות בכדור אחד שתי קבוצות תרופתיות שונות.
יתכן שבעתיד עולם הרפואה המותאמת-אישית ידע לצמד את התרופה המיטבית לכל חולה. עד אז חשוב להתייעץ עם הרופא/ה המטפל/ת לגבי התרופה להורדת לחץ הדם שתתאים לרקע הרפואי האינדיווידואלי.
יתר לחץ דם בילדים
איגוד רופאי הילדים האמריקאי מתריע - ילדים רבים, מכל הגילאים, סובלים מיתר לחץ דם! איגוד רופאי הילדים האמריקאי שינה לאחרונה את ההנחיות אודות בדיקת לחץ הדם עבור ילדים, והוסיף חובת בדיקות לחץ דם במהלך הילדות.
לאומית שירותי בריאות פתיחה תוכנית סקירת לחץ דם לכל ילדי הקופה, לזיהוי, אבחון וטיפול מוקדמים.
המשמעויות של יתר לחץ דם בילדים ונוער
הולטר לחץ דם, למדידה סביב השעון
בדיקות לחץ-הדם השתנו ללא היכר בשנים האחרונות. כעת, במקום בדיקה נקודתית של לחץ-הדם במרפאה או בבית, ניתן לנטר באופן רציף את לחץ-הדם במשך 24 שעות- ולקבל מידע אמין ומקיף יותר על לחץ הדם שלך, גם בלילה. הכל על מכשיר ההולטר החדשני, היתרונות שהוא מציע וגם החסרונות.
הולטר לחץ דם: מעקב מסביב לשעוןתשובות לשאלות שלך בנושא לחץ דם ויתר לחץ דם
יתר לחץ דם מוגדר כערכים של מעל 140 סיסטולי ו/או 90 ומעלה דיאסטולי. חשוב לדעת שמדידה גבוהה אחת אינה מספיקה לאבחנה, ונדרשות לפחות שלוש מדידות חוזרות במועדים שונים.
לחץ דם סיסטולי הוא לחץ הדם בזמן שיא עוצמת ההתכווצות של החדר השמאלי בלב, והוא המספר העליון במדידה. לחץ דם דיאסטולי הוא הלחץ הקיים בדופן כלי הדם בזמן מנוחת הלב, והוא המספר התחתון.
ערך דיאסטולי של 90 ומעלה עונה בפני עצמו על הקריטריון ליתר לחץ דם, גם כאשר הערך הסיסטולי תקין. הגורמים דומים לאלה של יתר לחץ דם בכלל, וביניהם תורשה, גיל, עודף משקל, עישון, צריכת מלח מוגברת ומתח נפשי.
עלייה פתאומית בלחץ הדם יכולה לנבוע ממתח נפשי וחרדה, המעלים את לחץ הדם באופן משמעותי, וכן משימוש בתרופות מסוימות כגון גלולות למניעת היריון, תרופות נגד צינון ומשככי כאבים, או מחומרים ממריצים. ערכים גבוהים במיוחד או עלייה חוזרת מחייבים הערכה רפואית.
אם נמדד לחץ דם גבוה, יש לפנות לרופא המשפחה להערכה ולהמשך מדידות מסודרות, שכן האבחנה מבוססת על שלוש מדידות חוזרות במועדים שונים. אם הערכים גבוהים במיוחד או מופיעים כאבים בחזה, קוצר נשימה, חולשה, בלבול, כאב ראש חריג או הפרעה בראייה, יש לפנות לטיפול רפואי דחוף. הטיפול מתחיל בשינוי אורח חיים, ובמידת הצורך מתווסף טיפול תרופתי בהחלטת הרופא/ה.
יתר לחץ דם מכונה "הרוצח השקט" משום שהוא ברוב המקרים א-תסמיני, וכרבע מהסובלים ממנו אינם מודעים לכך. כאשר מופיעים תסמינים הם עשויים לכלול כאבי ראש, בחילות, עייפות, בלבול, סחרחורת, ראייה מטושטשת, דם בשתן, קשיי נשימה ודפיקות לב.
כ-93% מהמקרים הם יתר לחץ דם ראשוני, בעל רקע תורשתי, וכ-7% הם יתר לחץ דם שניוני הנובע מהפרשת הורמונים מוגברת או מהיצרות עורקים. בין הגורמים התורמים: גיל, עודף משקל, עישון, צריכת מלח מוגברת, אלכוהול, מתח נפשי, תרופות מסוימות ומחלות רקע כמו סוכרת ומחלת כליות.
השלב הראשון הוא שינוי אורח חיים: הפסקת עישון, ירידה במשקל, הפחתת צריכת המלח, תזונה מאוזנת, צריכת אלכוהול מבוקרת והפחתת מתח. מומלץ לשלב פעילות אירובית, למשל הליכה של 40 דקות לפחות, ארבע פעמים בשבוע. במקרים רבים נדרש גם טיפול תרופתי בהחלטת הרופא או הרופאה.
הטיפול התרופתי מתבסס על כמה משפחות תרופות: מעכבי ACE, חוסמי קולטני אנגיוטנסין, חוסמי תעלות סידן, משתנים וחוסמי בטא. הרופא בוחר את התרופה והמינון בהתאם למצב הרפואי, למחלות הרקע ולתגובה לטיפול.
כל משפחת תרופות מאופיינת בתופעות לוואי אפשריות משלה. מעכבי ACE עלולים לגרום לשיעול בכ-10% עד 15% מהמטופלים, חוסמי תעלות סידן עלולים לגרום לבצקות ברגליים ולהתעבות חניכיים, ומשתנים עלולים לגרום להפרעות במאזן המלחים. יש לדווח לרופא/ה על כל תופעה ולא להפסיק טיפול על דעת עצמך.
לעיתים קרובות נדרש שילוב של כמה תרופות הפועלות במנגנונים שונים, כדי להשיג איזון טוב יותר של לחץ הדם. שילוב כזה מאפשר לעיתים מינונים נמוכים יותר של כל תרופה ובכך גם להפחית תופעות לוואי.
הולטר לחץ דם הוא מכשיר לניטור רציף של לחץ הדם במשך 24 שעות. הבדיקה מסייעת לקבל תמונה מדויקת יותר מאשר מדידה בודדת במרפאה, ולכן היא שימושית באבחון ובמעקב אחר איזון הטיפול. לחצו להמשך קריאה:
יתר לחץ דם שאינו מאוזן פוגע לאורך זמן בכלי הדם, בכליות, בלב, בעיניים ובמוח. הוא מעלה את הסיכון להתקף לב, לשבץ מוחי, למפרצת, לכשל לבבי ולטרשת עורקים, ונחשב לגורם הראשון בחשיבותו לתחלואה לבבית בעולם.
כן, גם ילדים עלולים לסבול מיתר לחץ דם. לאומית מפעילה תוכנית סקירת לחץ דם לכלל ילדי הקופה, שמטרתה זיהוי מוקדם, אבחון וטיפול בזמן.
